כללי:
הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, שאלה עיקריהן -
הנאשם קשר קשר עם אחר, שהוא קטין, לשדוד את חנות "מנטה" בתחנת הדלק באזור התעשייה בקרית מלאכי. בתאריך 7.5.09 בסמוך לשעה 02:10 הם הגיעו לחנות, מצוידים בסכין, לבושים בבגדים כהים ועוטים על פניהם מסכות סקי מאולתרות. באותה עת שהה בחנות המוכרן. משנוכחו הנאשמים לדעת שהחנות סגורה, האחר ניפץ את חלונה בעזרת פטיש והנאשם נכנס אל החנות כשהוא אוחז בסכין מול המוכרן, בכוונה לשדוד אותו. המוכרן ירה מנשקו מספר כדורים לעבר הנאשם, שאחד מהם שפשף את זרועו, והנאשם והאחר נמלטו מהמקום.
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הוא הורשע בקשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977 ובניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402 (ב) ו-25 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי התביעה תעתור להטיל על הנאשם מאסר לתקופה שלא תעלה על 15 חודשים והנאשם יוכל לטעון בעניין זה כראות עיניו ובנוסף, בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר על תנאי ויחייבו בפיצוי המתלונן, לפי שיקול דעתו.
תסקיר שרות המבחן:
בתסקיר שרות המבחן צוינו בין היתר הדברים הבאים:
הנאשם כבן 20, רווק, בוגר 12 שנות לימוד. משפחת הנאשם התגוררה בקרית מלאכי ובעקבות העבירות כאן היא עקרה למושב רווחה. הנאשם עובד עם אביו שהוא קבלן עבודות אינסטלציה.
בצעירותו, אובחן כסובל מהפרעת קשב, טופל תרופתית למשך תקופה קצרה והפסיק.
הנאשם הופנה לראשונה לשרות המבחן לנוער ב-11/06, ובהמשך נפתחו נגדו שני תיקים פליליים נוספים. במסגרת הקשר עם שרות המבחן לנוער ההתרשמות היתה כי ישנה התמתנות בתפקודו של הנאשם ושיפור במצבו, כולל תפקוד יציב במסגרות הלימודיות, הימנעות ממעורבות באירועי אלימות בבית ספר והשקעה בלימודים.
שרות המבחן התרשם כי המשפחה כולה, הגרעינית והמורחבת, תומכת בנאשם, מגויסת ורתומה לסייע לו בשיקומו והוא מצוי בקשר זוגי ממושך ויציב, שמהווה עבורו מקור תמיכה לא מבוטל.
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם הינו בעל דימוי עצמי נמוך והוא חש חרטה ובושה על מעשיו ועל כך שאכזב את משפחתו. הנאשם מתייחס לעבירה כאל רגע של שיקול דעת לקוי, ככניעה ללחץ חברתי וחוסר הבנה ומודעות להשלכות המעשה. הנאשם מעיד כי למד את הלקח ולא יפנה עוד לעבריינות כמוצא, ומתאר את חווית המעצר והחקירה כקשות מאוד עבורו וכקו פרשת דרכים.
שרות המבחן מתרשם כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מביע חרטה כנה ועמוקה, ומגלה אמפטיה לקורבן.
עוד צוין כי מרכיבי אישיותו של הנאשם והפיתויים שעשויים להזדמן לו, יוצרים סיכון להתנהגות פורצת גבולות מצדו, ושירות המבחן סבור שהנאשם זקוק ללווי ולטיפול שלו וסבור שמסגרת כמו המסגרת הצבאית, יכולה לתרום לו.
התסקיר מסכם כי לאור כברת הדרך שעבר הנאשם מעת ביצוע העבירה; לנוכח גילו הצעיר וההשפעה המרתיעה של חווית המעצר; ולנוכח ההשלכות ההרסניות האפשריות של מאסר בפועל, שיקטע את רצף תפקודו, יחבל בסיכויי גיוסו ויחשוף אותו לאוכלוסייה עוברת חוק, מומלץ להטיל עליו מאסר לנשיאה בעבודת שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.
טענות הצדדים:
ב"כ התביעה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. היא ציינה את נסיבות האירוע וטענה כי בהתחשב בחומרתן, העונש שהיא עותרת לו מתון. עוד ציינה, כי התביעה לקחה בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, את הודאתו, שהביאה לחסכון מסוים בזמן ואת העובדה ששותפו לעבירות נדון, במסגרת הסדר טיעון, ל 8 חודשי מאסר בפועל, וביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן.
ב"כ הנאשם ציין כי בזמן ביצוע העבירות היה הנאשם בן 18 ושלושה ימים וביקש להתייחס אליו כפי שבתי המשפט מתייחסים אל קטין. הוא טען שהנאשם בא ממשפחה נורמטיבית, עברו הפלילי איננו מכביד והוא עבר תהליך טיפולי. באשר לעבירה, טען, כי שותפו הקטין היה הדומיננטי בביצועה; כי הנאשם חווה טראומה מכך שהמוכרן ירה לעברו וכדור שפשף את זרועו; וכי בסופו של דבר השוד לא הושלם ודבר לא נגנב. עוד ציין, כי הנאשם שהה תקופה ארוכה בתנאים מגבילים, הוא שמר עליהם ובתקופה זו לא נתפתחו נגדו תיקים חדשים. עוד ציין את התגייסות משפחת הנאשם סביבו, את השפעת המעצר על הנאשם ואת שאיפותיו להתגייס לצה"ל ולקיים אורח חיים נורמטיבי. הוא טען כי בעניינו של הקטין שנדון ל8 חודשי מאסר בפועל לא היתה המלצה טיפולית וביקש להעדיף את הנתיב השיקומי שיאפשר לנאשם להשתלב בחברה ויחסוך ממנו את הסכנות האורבות לו במאסר. הוא ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, להימנע משליחת הנאשם למאסר ולכל היותר להטיל עליו מאסר לנשיאה בעבודת שירות.
דיון והכרעה:
1. מעשי הנאשם, חמורים. הוא ואחר - שבזמן הרלוונטי היה קטין כבן 17.5, תכננו לשדוד חנות הממוקמת בתחומה של תחנת דלק באיזור התעשיה בקרית מלאכי. הם הצטיידו בסכין, בבגדים כהים ובמסכות והגיעו באישון לילה אל החנות. משנוכחו כי החנות סגורה, האחר שבר את חלון הזכוכית של החנות בפטיש והנאשם נכנס פנימה, כשהוא אוחז בסכין אל מול המוכר, שהיה לבדו בחנות, בכוונה לשדוד אותו. רק תגובתו המהירה של המוכר - שירה מאקדחו, הבריחה את הנאשם ואת חברו ומנעה מהם להשלים את זממם.
2. התכנון המוקדם; העובדה שהאחר שהשתתף במעשים היה קטין; ההצטיידות לקראת השוד; שעת ביצוע העבירה; בחירת הקרבן; הדבקות במטרה; שבירת חלון הראווה; ואחיזת הסכין בזמן ביצוע העבירה, מעצימים את חומרת מעשי הנאשם.
3. מעשי שוד של תחנות דלק ושל חנויות בתחום תחנות הדלק, הפכו לחזון נפרץ. אתרים כאלה, במיוחד כשהם ממוקמים במקומות לא מרכזיים, הם יעד קל לתקיפה. הם פתוחים בכל שעות היממה וניתן להיכנס אליהם ולהגיע עד למוכרן, ללא כל קושי. בדרך כלל, בשעות הקטנות של הלילה נמצא במקום אדם אחד בלבד ובקלות יחסית ניתן לאיים עליו או לתקוף אותו, לקחת כסף מזומן ומוצרים ולהסתלק מהמקום. כאשר השודדים רעולי פנים, הסיכוי שלהם להיתפס איננו גדול.
4. נתונים אלה מביאים לכך שהפיתוי לבצע שוד במקומות האמורים, גדול והסיכון להיתפס ולשלם מחיר, קטן.
5. החוויה שעבר קרבן העבירה כאן - עמידה לבד, באישון לילה, אל מול אדם לבוש שחורים ורעול פנים שסכין שלופה בידו, כשזמן קצר קודם לכן חלון הראווה של החנות מנופץ באלימות - מפחידה וטראומטית. הוא העיד, כי בעקבות האירוע הוא עזב את העבודה על מנת לא להיתקל יותר "באנשים האלה".